הנשים של בית אלפראשה
בישול נהדר הוא שילוב של תרבות ונגיעה אישית. במיטבו, זהו מעשה של נתינה ושיתוף שנעשה באהבה. חווית הבישול האידיאלית נחווית כשמבשלים ביחד, משתפים בסיפורים אישיים, מתקרבים וקשרים נוצרים. החזון שלנו הוא לשחזר את הקסם של המטבח המשפחתי הערבי. ליצור מפגשים בין אנשים מתארבויות שונות, להכיר להם את הטעמים, העושר התרבותי המקומי ואת האישיות היחודית של כל אחת מה”שפיות” שלנו.
שמי נורה כורדי ואני ילידת עכו. את הסימטאות הצרות בעיר העתיקה של עכו אני מכירה מאז שהייתי בת 3. שתי הסבתות שלי התגוררו בעיר העתיקה, וגם גן הילדים שהלכתי אליו היה בעיר העתיקה. כך שרוב ילדותי ביליתי בגילוי כל הפינות בעיר העתיקה, ובמיוחד היכן אפשר לקנות את הממתקים הטובים ביותר!
אני זוכרת שפעם, כשהייתי ילדה קטנה, הלכתי למינימרקט הסמוך לקנות ממתקים. כשיצאתי מהחנות ראיתי חתול יפה והחלטתי לרוץ אחריו כדי לראות לאן הוא הולך. בלי ששמתי לב מצאתי את עצמי בנמל עכו בזמן השקיעה. עוצמת צבעוניות השמיים בזמן השקיעה היפנטה אותי מאז ומתמיד. ישבתי על אחד הסלעים שצופים אל הנמל והסתכלתי איך השמש שוקעת לאט לאט על העיר העתיקה, עם כל יופיה וקסמיה.
שכחתי לגמרי שאני אמורה לחזור לביתה של סבתי. מכיוון שכולם הכירו אותי בעיר העתיקה, היא הצליחה למצוא אותי יושבת לבד על הסלע צופה בשמש השוקעת.
עכו היא פשוט חוויה בפני עצמה. אני כל כך גאה בבית אלפראשה שמציע למבקרים בעכו הזדמנות לפגוש נשים מקומיות, ולנהל שיחות מלב אל לב עם האנשים שגרים כאן. אני שמחה וגאה להיות המנהלת של המקום הנפלא הזה, ולהזדמנות שניתנה לי לשתף את אהבתי לעכו, לספר עליה לכל המתעניינים ולמשתתפים בסדנאות שלנו ולעזור להם לגלות את הסודות והקסם של עכו.
שמי מנאר כורדי, אני בת 45 ויש לי 3 ילדים. גרה בעכו כל חיי.
הייתה לי חנות מזכרות קטנה לתיירים בשוק בעיר העתיקה של עכו. מאז הקורונה הכל נסגר ונשארתי בבית. שמעתי שבבית אלפראשה מחפשים בשלניות טובות וחשבתי שזו הזדמנות נהדרת עבורי, מכיוון שתמיד אהבתי לבשל ואני גם מאד אוהבת לפגוש ולהכיר אנשים חדשים.
כשהייתי צעירה תמיד עזרתי לאמי בבישולים מכיוון שהרבה מנות דרשו הכנה וזמן בישול ממושך. במהלך חודש הרמדאן, זה אתגר לבשל עבור כל כך הרבה אנשים; הבית שלנו תמיד היה מלא במשפחה ובחברים. אנחנו תמיד משתדלות שכל יום תוגש ארוחה שונה. החל מהמנה העיקרית, דרך הסלטים והקינוחים. במשך 30 יום ברציפות. זה כמו קורס בישול אינטנסיבי של 30 יום, לבשל כל יום כל היום לארוחת הערב.
ואל תשכחו שבזמן שאנחנו מבשלות כל היום לארוחת הערב, אנחנו גם צמות. בלי לאכול או לשתות כלום. זה אכן אתגר וקשה, אבל כל התשישות נעלמת ברגע שאני רואה את משפחתי וחבריי יושבים סביב השולחן ונהנים מכל ביס מהארוחה שבישלתי באותו יום. זו הסיבה העיקרית שאני אוהבת לבשל. השמחה שהבישול שלי גורם לבני משפחתי, משמחת גם אותי.
קוראים לי סמירה
בת 58
אמא לשתי בנות,ושני בנים .
סבתא לשבעה נכדים . נשואה כבר 39שנים .
התחביב הראשון שלי בישול .
וכמובן בגלל שיש לי משפחה גדולה (שיהיו בריאים ) אני כמעט מבשלת יום ,יום .
עבדתי בהתחלה מורה משך שמונה שנים ,אחר כך עבדתי פקידה בהנהלת חשבונות משך 27 שנים .
אני היום לא עובדת
ברגע ששמעתי על הפרויקט של בית אלפראשה ,נלהבתי , התענינתי והתחלתי לעבוד .
אני מבשלת ותוך כדי ,גם מספרת סיפורים.
לכל בישול יש סיפור שונה שמביע את מסורת אוכל של מאות שנים .
שהופך את האכילה למקור הנאה .
אוכל מהמטבח הערבי שיש לו מראה וטעם שונה ומיוחד ,עם ריח של תבלינים ששווים את משקלם בזהב